פרטיות בסמארטפון: אילו הרשאות האפליקציות מבקשות ומה כדאי לכבות כבר היום
מיקום, מיקרופון, אנשי קשר ומזהה פרסום: מה האפליקציות יודעות עליכם, למה זה שווה כסף, ואיך מצמצמים את המעקב בעשר דקות של הגדרות.
הסמארטפון יודע עלינו יותר מכל אדם קרוב. היכן אנחנו ישנים, באיזו שעה אנחנו יוצאים לעבודה, עם מי אנחנו מתכתבים, מה חיפשנו בשתיים בלילה. חלק מהמידע הזה נחוץ כדי שהמכשיר יעבוד, וחלק אחר נאסף פשוט כי אפשר, משום שיש לו ערך מסחרי. החדשות הטובות הן שלמשתמש יש שליטה רבה יותר ממה שנהוג לחשוב. מערכות ההפעלה מציעות כיום כלים נוחים לניהול הרשאות, ועשר דקות של סדר בהגדרות מצמצמות משמעותית את המידע שזולג החוצה.
למה האפליקציות רוצות את המידע שלכם
אפליקציות רבות ניתנות בחינם, ומישהו צריך לשלם על פיתוחן. המודל הנפוץ הוא פרסום ממוקד: ככל שיודעים עליכם יותר, גיל, אזור מגורים, תחומי עניין והרגלי קנייה, אפשר למכור למפרסמים גישה מדויקת יותר אליכם. לשם כך משולבים באפליקציות רכיבי תוכנה של חברות פרסום וניתוח נתונים, שאוספים מידע ומצליבים אותו בין אפליקציות שונות.
המידע הזה מצטבר לפרופיל. כל פרט בנפרד נראה תמים, אבל השילוב של מיקום, שעות פעילות ורשימת אפליקציות יכול לגלות היכן אתם גרים ועובדים, מה מצבכם המשפחתי, ואפילו רמזים על בריאות ועל מצב כלכלי. מעבר לפרסום, מאגרי מידע דולפים ונפרצים, ומידע שלא נאסף מלכתחילה הוא המידע היחיד שבוודאות לא ידלוף.
ההרשאות הרגישות ביותר
לא כל ההרשאות שוות. מיקום הוא הרגיש ביותר, משום שהוא חושף שגרת חיים שלמה. אחריו באים המיקרופון והמצלמה, אנשי הקשר, שחושפים גם מידע על אנשים אחרים שלא נתנו לכך הסכמה, גלריית התמונות, היומן ונתוני הבריאות והכושר. הרשאת הנגישות, שמאפשרת לאפליקציה לקרוא את המסך ולבצע פעולות, חזקה במיוחד וראויה לזהירות יתרה.
המבחן פשוט: האם ההרשאה נחוצה לתפקוד שבשבילו התקנתם את האפליקציה. אפליקציית ניווט צריכה מיקום, אפליקציית פנס לא. עורך תמונות צריך גישה לתמונות, אך לא לאנשי הקשר. כשאפליקציה מבקשת יותר ממה שהגיוני, אפשר לסרב ולראות אם היא עובדת בכל זאת. ברוב המקרים היא עובדת.
כדאי להבחין גם בין הרשאה חד־פעמית להרשאה קבועה. מערכות ההפעלה מאפשרות כיום לאשר גישה רק הפעם, וזו בחירה טובה לאפליקציה שמשתמשים בה לעיתים רחוקות. כך אין צורך לזכור לבטל את ההרשאה אחר כך.
עושים סדר: בדיקת הרשאות שלב אחר שלב
בשתי מערכות ההפעלה הנפוצות יש בהגדרות אזור ייעודי לפרטיות, שבו אפשר לראות כל הרשאה ואת רשימת האפליקציות שקיבלו אותה. זו הדרך היעילה לעבור על הדברים: לא אפליקציה אחר אפליקציה, אלא הרשאה אחר הרשאה. התחילו במיקום, המשיכו למיקרופון, למצלמה ולאנשי הקשר, ושאלו על כל שורה אם היא מוצדקת.
שימו לב לאפשרויות הביניים. מיקום אפשר לתת רק בזמן השימוש באפליקציה במקום תמיד, ואפשר לתת מיקום משוער במקום מדויק, וזה מספיק בהחלט לאפליקציית מזג אוויר. לתמונות אפשר לאשר גישה לתמונות שנבחרו בלבד, ולא לכל הגלריה. המערכות גם מציגות נורית או סימן קטן כשהמצלמה או המיקרופון פעילים, וכדאי להתרגל לשים לב אליהם.
מזהה פרסום ומעקב בין אפליקציות
לכל מכשיר יש מזהה פרסום, מספר ייחודי שמאפשר לחברות פרסום לקשור בין הפעילות שלכם באפליקציות שונות. אפשר לאפס אותו או לבטל אותו לגמרי דרך הגדרות הפרטיות. במכשירים מסוימים האפליקציות נדרשות לבקש רשות לפני שהן עוקבות אחריכם מחוץ לגבולותיהן, ואפשר להגדיר מראש סירוב גורף לכל הבקשות.
כדאי לעצור גם בהגדרות של החשבונות הגדולים: של יצרנית המכשיר, של מנוע החיפוש ושל הרשתות החברתיות. שם אפשר לכבות שמירה של היסטוריית מיקומים, להגביל התאמה אישית של מודעות ולקבוע מחיקה אוטומטית של היסטוריית הפעילות אחרי כמה חודשים. ביטול ההתאמה האישית לא יפחית את מספר המודעות, אבל יצמצם את המידע שנאסף כדי להתאים אותן.
הדפדפן, העוגיות וחלונות ההסכמה
גם הגלישה משאירה עקבות. אתרים שותלים במכשיר קבצים קטנים, המכונים עוגיות. חלקן נחוצות, למשל כדי לזכור שהתחברתם, ואחרות שייכות לצדדים שלישיים ומשמשות למעקב בין אתרים. חלונות ההסכמה שקופצים בכניסה לאתר מתוכננים לא פעם כך שהכי קל ללחוץ על אישור הכול. שווה להשקיע עוד שנייה, ולבחור בדחייה או בעוגיות הכרחיות בלבד.
דפדפנים רבים מציעים כיום חסימה מובנית של רכיבי מעקב, וכדאי לוודא שהיא מופעלת. גלישה פרטית, לעומת זאת, מובנת לעיתים קרובות לא נכון: היא מונעת שמירה של ההיסטוריה במכשיר שלכם, אך אינה מסתירה את הפעילות מהאתרים, מספק האינטרנט או ממקום העבודה. היא שימושית במחשב משותף, ופחות כאמצעי לפרטיות ברשת.
הרגלים שכדאי לאמץ
פרטיות אינה פעולה חד־פעמית, אלא תחזוקה קלה. לפני שמתקינים אפליקציה חדשה, הציצו במידע שחנות האפליקציות מציגה על הנתונים שהיא אוספת, ובדקו מי המפתח. מחקו אפליקציות שלא השתמשתם בהן חודשים, כי אפליקציה שאינה מותקנת אינה אוספת דבר. מערכות ההפעלה יודעות גם לשלול אוטומטית הרשאות מאפליקציות רדומות, וכדאי להשאיר את האפשרות הזאת פעילה.
היזהרו מכניסה לאתרים ולשירותים באמצעות חשבון של רשת חברתית. זה נוח, אבל יוצר קישור נוסף בין שירותים ומעביר מידע ביניהם. עדכנו את מערכת ההפעלה באופן קבוע, כי עדכונים כוללים גם שיפורי פרטיות ואבטחה. וקבעו לעצמכם תזכורת, פעם בחצי שנה, לעבור שוב על רשימת ההרשאות. אפליקציות מתעדכנות, ולעיתים מבקשות בדרך הרשאות חדשות.
רשימה קצרה למי שיש לו רק עשר דקות:
- להעביר את הרשאת המיקום למצב של בזמן שימוש בלבד, בכל אפליקציה שאינה ניווט.
- לבטל גישה למיקרופון ולאנשי הקשר מכל אפליקציה שאין לה צורך ברור בהם.
- לכבות או לאפס את מזהה הפרסום.
- למחוק אפליקציות שלא נפתחו בחצי השנה האחרונה.
אי אפשר להיות בלתי נראים לחלוטין בעולם דיגיטלי, וגם אין בכך צורך. המטרה היא לבחור במודע מה חולקים ועם מי, במקום להשאיר את ברירות המחדל להחליט. כמה דקות של סדר בהרשאות, סירוב לבקשות מיותרות ובדיקה תקופתית מעניקים שליטה של ממש, בלי לוותר על הנוחות שבגללה אנחנו אוהבים את המכשיר.